בשנתיים האחרונות חלה ללא ספק אחת התפניות המעניינות ביותר בעולם קידום האתרים, כאשר מצד אחד יותר ויותר מחקרים ואנליסטים חיצונים מוצאים קשר בין אתרים עם פעילות חברתית ענפה ובין ביצועים חיובים במנועי החיפוש, ומצד שני, אנשי מפתח בתעשיית החיפוש מנסים לצנן את ההתלהבות ומסבירים כי סיגנלים חברתיים הם דבר חמקמק שעדיין קשה למדוד אותו (זאת לעומת קישורים סטאטיים שנמצאים בקוד המקור של כל הדפים באינטרנט).
תחילתו של הוויכוח על הסיגנלים החברתיים נעוץ אי שם בתחילת 2010, אז הציגו הן "גוגל" והן "בינג" הרחבות חברתיות למנועי החיפוש שלהם שנועדו להחזיר תוצאות מהמעגלים החברתיים של המשתמשים או ציוצים מטוויטר בזמן אמת. למרות שחלק גדול מהתכונות האלו כבר אינן קיימות, כאשר הן הוצגו אז לראשונה, הן העלו מיד את השאלה לאילו סיגנלים חברתיים בדיוק מתייחסים "גוגל" ו"בינג".
באחד מהפוסטים החשובים ביותר מסוף 2010, הסבירו הנציגים של מנועי החיפוש לאתר SearchEngineLand שהם מסתמכים בין היתר על קישורים שמוזכרים בציוצים בטוויטר ובפייסבוק באופן ציבורי כדי לחשב את הסמכותיות של העמוד המקושר, כמו גם על מספר העוקבים של כל אדם.
העניין הוא שמאז הפרסום של אותו הפוסט, זרמו הרבה מים בשיטפון החברתי של הרשת, שיתוף הפעולה של "גוגל" ו"טוויטר" הופסק במהרה, וכנראה שהייתה לכך חשיבות מכרעת על ההחלטה של "גוגל" להציג כעבור שנה וחצי את הרשת החברתית שלה, "גוגל פלוס", אליה יש לה מן הסתם גישה מלאה.
"בינג" ממשיך להציג תוצאות חברתיות, אך אלו מסתמכות בעיקר על "טוויטר" ולא על "פייסבוק" (זאת למרות ש"בינג" עדיין מציג תוצאות אורגניות חיצוניות כאשר מחפשים בפייסבוק).
לסיום, אפילו מאט קאטס הבהיר באופן חד וחלק שנכון לתחילת 2014, "גוגל" כבר לא מסתמכת לא על פייסבוק ולא על טוויטר על מנת לדרג אתרים
או לקבוע את הפייג'ראנק שלהם (מה שגם, הפייג'ראנק הוא רק מדד אחד מבין מאות מדדים שונים לדירוג).
סיבה ותוצאה מול קורלציה
על מנת להבין מדוע הויכוח על ההשפעות החברתיות ממשיך ליצור כל כך הרבה ספקולציות, צריך קודם להבין שמתאם הקשר גבוה (קורלציה) אינו מעיד בהכרח על קשר של סיבה ותוצאה. במילים פשוטות, יכול להיות שאתר עם הרבה מאוד שיתופים / לייקים / ציוצים ידורג גבוה במנועי החיפוש לעומת עמודים פחות "חברתיים", אך הסיבה לדירוג הגבוה היא לא הרשתות החברתיות עצמן.
למעשה, סביר להניח שאתר כזה פשוט יקבל הרבה מאוד קישורים מאתרים סמכותיים בעיני מנועי החיפוש מכיוון שהרבה אנשים שמעו עליו ורוצים לספר לקוראים שלהם אודותיו, כך שלמנועי החיפוש לא תהיה בעיה להבין שמדובר באתר פופולארי שיש לו מה להציע. אחרי הכול, ה – Pagerank המקורי הוא בראש ובראשונה מדד שנועד לדרג אתרים לפי פופולאריות…
הקורלציה הזו אומתה ונחקרה על ידי לא מעט מחקרים שהשוו את הדירוגים של אתרים מסוימים לעומת סיגנלים חברתיים שונים, אחד המחקרים הגדולים שנעשו בפברואר 2013 מראה כי דווקא ל"גוגל פלוס" יש את הקורלציה הגבוהה ביותר ולאחר מכן לפייסבוק, פינטרסט וטוויטר.
תגי כותב וסמכותיות אנושית
למרות ההתנערות מ"פייסבוק", לפחות במקרה של "גוגל", מעניין לציין כי תג הכותב של "גוגל" הוא אחד המקרים הבודדים בהם יש קשר ישיר בין ביצועים בתוצאות החיפוש לבין נוכחות ברשתות חברתיות, וזאת בזכות האפשרות להוסיף תג כותב לעמודים שונים ברשת, כשתג הכותב עצמו מקושר לחשבון של הכותב ב"גוגל פלוס". בדקה 4:30 ניתן לראות את מאט קאטס מזכיר זאת באופן מפורש;
עם זאת, חשוב שוב פעם לזכור ש-"Author Rank" הוא רק גורם דירוג אחד מיני מאות גורמים שונים, ושגם אם יש לכם עוקבים רבים ב"גוגל פלוס", אתם עדיין צריכים למשוך אותם לבצע עמכם אינטראקציה, להגיב על סטאטוסים שלכם ולשתף אותם עם אחרים. לעומת זאת, בהחלט ייתכן כי בהמשך שנת 2014 "גוגל" תרחיב את הסמכותיות גם לעמודי מותגים, דבר שעשוי יהיה להשפיע על הרבה מאוד אתרים מסחריים שעד כה לא עשו שימוש נרחב באפשרויות הללו של "גוגל פלוס", לפחות לא ברמת המותג (Brand).
לסיכום: השקיעו גם ב-Social , אבל לא רק…
לסיכומו של דבר, אין ספק שעם או בלי השפעה ישירה על דירוגים במנועי חיפוש, המהפכה החברתית כאן כדי להישאר (והדוח הרבעוני הראשון של פייסבוק לשנת 2014 מוכיח זאת) והיא בהחלט עוזרת להפוך את הרשת למקום קצת יותר אנושי ואישי. עם זאת, עדיין חשוב מאוד להשקיע בעבודות SEO קלאסית ואספקטים נרחבים יותר של שיווק ברשת, כולל בניית קישורים חכמה באמצעות שיתופי פעולה התורמים גם לגולשים, אופטימיזציית On Page, התאמה למובייל, מתן דגש על חווית משתמש ובניית ממשק ידידותיים, העלאת שיעורי ההמרה בדפים קיימים ועוד.