כיצד לקדם אתר בעידן של E-A-T?

[מאמר אורח – דניאל זריהן] אם אתם עוקבים אחרי השינויים באלגוריתם של גוגל, אתם בוודאי יודעים שפינגווין ופנדה הם כבר התושבים הוותיקים בשכונה.

כאשר מדברים על קידום אתרים אורגני, גוגל דואגים שלא יהיה לנו אפילו רגע משעמם. לאלגוריתמים החדשים אין בהכרח שם ואנחנו גם לא תמיד יודעים להפריד ביניהם מכיוון שגוגל שומרת על שפתיים חתומות כבר כמה שנים טובות ואת מעט המידע שכן אנחנו מוצאים ממש במקרה דרך מסמכים ש"דולפים" לאינטרנט.

השינוי המשמעותי האחרון החל באוגוסט 2018 כאשר שינוי אלגוריתמי כלשהו גרם לכך שהרבה אתרים בתחום הרפואה שינוי את הדירוגים שלהם, ועל כל כונה העדכון בשם "העדכון הרפואי" (The Medic Update).

אבל זה לא היה סוף הסיפור: לגוגל יש קבוצה של מעריכים אנושיים שמקבלים רשימה של שאילתות ואתרים שהאלגוריתם של גוגל סיפק בתגובה אליה. התפקיד של המעריכים הוא להעריך עד כמה האתרים האלו איכותיים. עד כמה שניתן להבין, לאחר מכן גוגל משתמשת בפידבק הזה על מנת לשפר את האלגוריתם שלה.

מקדמים שניתחו את הגרסה האחרונה של המסמך שמו לב למונח חדש יחסית בשם YMYL, Your Money or Your Life. גוגל מגדירה YMYL כאתרים שעוסקים בדברים שיש להם חשיבות מכרעת לחיים של הגולשים כמו הכלכלה והבריאות שלנו, ביטחון אישי וכו'.

המושג השני אותו המסמך מזכיר בד בבד עם YMYL הוא E-A-T, כאן לא מדובר במושג חדש, אבל הוא בהחלט הובלט יותר בגרסה האחרונה.E-A-T הן ראשי תיבות של מומחיות, סמכותיות ואמון (באנגלית). יכול להיות שאת השניים האחרים אתם כבר מכירים מכיוון שהם מהווים חלק בלתי נפרד מעולם ה-SEO, אבל עד היום גוגל לא התייחסה אליהם באופן רשמי.

מקדמי האתרים עשו מהר מאוד 1+1 והבינו שיש קשר הדוק בין ה-E-A-T לבין האתרים שהושפעו מרצף האלגוריתמים. למעשה, ממש כמה ימים לפני שהמאמר הזה נכתב, דני סאליבן מגוגל אישר פחות או יותר את קו המחשבה הזה, אם כי הוא הבליט שהעדכונים האחרונים (להם הוא קורא עדכוני "ליבה", Core) לא התמקדו באתרים מסוג ספציפי.

אז מה הם בעצם המומחיות, הסמכותיות והאמון האלו אומרים? אין לנו באמת תשובה חד משמעית לכך מכיוון שהמסמך הנ"ל די ארוך ואין בו הגדרה לכל אחד מהם בנפרד, אבל אנסה בכל זאת לתת לכם את התשובה הטובה ביותר. ולא פחות חשוב מכך, מה זה בדיוק אומר מבחינת פעולות אופרטיביות שאתם יכולים (וצריכים) לבצע באתר שלכם.

Expertise – מומחיות

אין ספק שבעידן של פייק ניוז, אנחנו רוצים לקבל מידע מגורם מומחה בתחומו ולא מ"אחד שיודע". דרך אחת לעשות זאת היא באמצעות כתיבת ביוגרפיה קטנה של הכותב לצד השם שלו בתחילת או בסוף המאמר. אם אפשר לקשר לביוגרפיה מורחבת, גם אם היא מאתר חיצוני, זה יכול להיות אפילו יותר טוב. לכן, אל תתעצלו, ופתחו לכל מי שכותב פרופיל, גם אם הוא פרסם רק מאמר אחד.

אגב, המקצועיות לא חייבת להיות קשורה דווקא לתוכן אקדמאי, יש גם פרמטרים אחרים שיכולים להעיד על המומחיות של הכותב. לדוגמה, מספר הקוראים של הפוסטים שלו, הדירוג שלהם, האופן בו הוא עונה לתגובות וכו'.

מומחיות נמדדת כמובן גם דרך התוכן. לכן, נסו להקיף את התוכן עליו אתם מדברים מכל צדדיו. למשל, אם אתם כותבים מאמר על הפקטורים החשובים ביותר לקידום בגוגל, סביר להניח שלא תוכלו לכתוב את זה ב-200 מילים ובלי להשתמש בשום מושג מקצועי. אחרי הכול, מי יודע יותר טוב מגוגל מה אנשים מחפשים באמת…

בלא מעט מקרים, יצא לי לשפר מיקומים של אתרים בצורה משמעותית – בעזרת הוספת תיבת מחבר וכן שימוש בקצת רפרנסים לאתרים חיצוניים (אנחנו מקדמי האתרים מכירים את זה בתור קישורים) ואפילו רפרנסים ללא קישורים – כלומר רק אזכור של מקור (שם מאמר, שם מחבר וכו').

Authority – סמכותיות

הסמכותיות מעט דומה למומחיות, אבל היא לא זהה.

הסמכותיות עוסקת יותר בנוכחות ברשת של מי שכותב את התוכן והמקורות עליו התוכן מתבסס. אם תרצו, זה דומה קצת לבנייה של קישורים, אבל במקום קישורים, משתמשים באזכורים. לדוגמה, הסמכותיות של מאמר מסוים שפורסם על ידי חוקר באתר אינטרנט תהיה גבוהה יותר אם הוא מופיע גם ככותב של מאמרים אקדמאיים במאגר של Google Scholar. כנ"ל באתר גדול כמו ynet שגוגל רואה כסמכותי ואמין.

גוגל אפילו הולכת צעד אחד נוסף ומזכירה במסמך למדרגים שלה את ויקיפדיה: אם לאתר או לחברה שמקושרת אליו יש ערכים שמחזקים את המוניטין או ההכרה שהם קיבלו, סביר להניח שהסמכותיות שלהם תעלה. ולהזכירכם, כל הקישורים בויקיפדיה הם nofollow. לעומת זאת, ערכים שיש בהם בעיות כמו לדוגמה ערכים שצריכים חיזוקים או אי הסכמות בדפי השיחה יכולים להעיד שצריך לבצע מחקר נוסף (לפחות מנקודת מבטם של המדרגים).

עוד טיפ קטן: אם אתם רוצים לחזק את הסמכותיות של עצמכם, הקפידו שכל הפרופילים החברתיים שלכם יהיו מלאים וכמובן עדכנו אותם על בסיס קבוע.

עוד מדד לסמכותיות הם כמובן הקישורים עצמם, וכאן ההמלצה היא להמשיך ולבנות קישורים מאתרים נחשבים בתחום שלכם ולא רק מבלוגים נידחים או אתרי לווין שמצאתם בשרשור של החלפות קישורים בפייסבוק… למעשה, מבחינת האנקורים, לפעמיים שם של כותב שמפנה לפרופיל באתר אחר, שם האתר עצמו או אפילו רק הכתובת שלו יכולים להיות בעלי השפעה לא פחות חזקה, במיוחד אם אתם מנסים לבנות מיתוג חזק.

Trust – אמינות

ההנחה היא שהאמינות אליה גוגל מתייחסת היא אותו Trustrank שעד היום נותר די מסתורי. מה שאנחנו כן יודעים הוא שבניגוד לעבר, יש לאמינות גם פן טכני: האם אפשר לסמוך על האתר שלנו מבחינת אבטחה? האם כשהגולש יוצר איתנו קשר הוא באמת יודע מי אנחנו?! לכן, לפני הכול וודאו שיש כמה שיותר אינדיקציות לכך שאתם באמת עומדים מאחורי האתר. לדוגמה:

  • דואר אלקטרוני (עדיף לא להסתיר אותו, מקסימום תשתמשו במייל שמיועד רק לזה)
  • מספרי טלפון
  • כתובת מלאה
  • מפה מוטמעת
  • קישור לניווט עם Waze
  • אישור על פרוטוקולים של אבטחה מחברות ידועות, תעודות SSL וכו'

אין פה שום דבר מפתיע, אבל עדיין רואים לא מעט חנויות ואתרי מסחר שלא באמת ברור מי עומד מאחוריהם בלי לבדוק את פרטי הדומיין, ולרוב הגולשים אין מושג איך עושים את זה…

עוד אספקט של האמון שהוא לא חדש יחסית, אבל כן מופיע במסמכים של גוגל, מתקשר לביקורות ודיונים על האתר ממקורות חיצונים. כלומר, לאתר צריכים להיות כמה שיותר ביקורות ודיונים חיוביים במקומות כמו Google Shopping, הביקורות לאינדקס העסקים המקומיים של גוגל עצמה, אמאזון, Yelp ועוד. בארץ סביר להניח שמדובר גם באתרים כמו דפי זהב ו-ZAP, למרות שאנחנו לא יודעים באמת עד כמה גוגל ישראל מתייחס אליהם באופן שונה מאשר לאתרים אחרים.

בשורה התחתונה

בשורה התחתונה, כל הדיבורים על E-A-T לא משנים באופן דרסטי את האופן בו עדיף שנקדם אתרים, אבל הם כן מחדדים את הדברים החשובים ומראים לנו איך להבדיל בין עיקר לטפל. הדעה הרווחת כאן היא שבגוגל ישראל עדיין אפשר לעשות הכול, אבל השאלה היא למה לעבוד קשה כשאפשר להשיג את אותה התוצאה בפחות מאמץ…

דניאל זריהן
דניאל זריהן

דניאל זריהן

מקדם אתרים ומשווק אינטרנט משנת 2009, לאחרונה גם עוסק בתחום הצילום כתחביב וכמקצוע. האתר שלי - danielzrihen.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *